שָׁתַקְתִּי
כִּי רֹב הָאֲנָשִׁים
לְפָחוֹת מִבְּחִינָתִי
לֹא הָיוּ שָׁוִים אֶת הַמִּלִּים

שָׁתַקְתִּי
כִּי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁלּוֹמַר
כְּלוּם יִהְיֶה יוֹתֵר
חָזָק מִכָּל דָּבָר

אֲבָל אַתָּה הִתְעַקַּשְׁתָּ
לִשְׁאוֹל מָה שְׁלוֹמִי
וְלַמְרוֹת שֶׁלֹּא עָנִיתִי
יָשַׁבְתָּ לְיָדִי

וְלַמְרוֹת שֶׁלֹּא דִּבַּרְנוּ
רָאִיתִי שֶׁאַתָּה
מַמְשִׁיךְ עוֹד לְהַבִּיט בִּי
מַקְשִׁיב לִי לַשְּׁתִיקָה

אָז אַחֲרֵי שָׁעָה חִיַּכְתִּי
וְהִבַּטְתִּי בְּךָ
"הַכֹּל נִפְלָא" אָמַרְתִּי
"וְאַתָּה, אֵיךְ אֶצְלְךָ?"

לָקַח לְךָ עֶשְׂרִים דַּקּוֹת
לְהַגִּיד לִי "נֶהֱדָר"
וּמִפֹּה כְּבָר לֹא הָיוּ שְׁתִיקוֹת
הָיָה רַק מָה לוֹמַר