אֲנִי אַגִּיד לָךְ שֶׁאֲנִי עָסוּק
אַגִּיד לָךְ שֶׁאֲנִי בְּסֵדֶר
אֲנִי אַגִּיד לָךְ שֶׁאֲנִי עָיֵף
וְאֵעָלֵם לְתוֹךְ הַחֶדֶר

אֲנִי אֶשְׁטֹף כֵּלִים
אַחַר כָּךְ אֵצֵא לְרִיצוֹת
אֶמְצָא סִדְרָה מְשַׁעְמֶמֶת
שֶׁיֵּשׁ לָהּ שֶׁבַע עוֹנוֹת

וְאֶעֱשֶׂה הַכֹּל שֶׁרַק לֹא תְּגַלִּי
שֶׁאֲנִי בַּמָּקוֹם הֲכִי נָמוּךְ שֶׁלִּי

אֲנִי אֶסְתּוֹבֵב בַּחוּץ לְבַד
אֶחֱזֹר הַבַּיְתָה מְאֻחָר
כְּשֶׁתִּשְׁאֲלִי אֲנִי אַגִּיד
"בּוֹאִי נְדַבֵּר עַל זֶה מָחָר"

וְאֶתְכַּנֵּס לְבַד, עָמֹק בְּתוֹךְ תּוֹכִי
שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לָךְ דֶּרֶךְ לְהַצִּיל אוֹתִי

וְזֶה כָּל כָּךְ אֲנִי
כָּל כָּךְ טִפְּשִׁי
חֲסַר כָּל הִגָּיוֹן
לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר
הַלֹּא טִבְעִי
וְלֹא נָכוֹן
לְהִתְחַמֵּק מִמֵּךְ
בִּמְקוֹם לָבוֹא
וּלְדַבֵּר אִתָּךְ
בְּדִיּוּק כְּשֶׁאֲנִי הֲכִי צָרִיךְ אוֹתָךְ