מילות השיר "גַּל" — ברק פלדמן
אֲנִי עֲיֵפָה
כָּל כָּךְ עֲיֵפָה
הַמַּחְשָׁבוֹת הָאֵלֶּה
מַתִּישׁוֹת אוֹתִי נוֹרָא
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַמְשִׁיךְ עוֹד לִפֹּל
אֲבָל גַּם לֹא לְהִתְרוֹמֵם בַּחֲזָרָה
זֶה כְּמוֹ גַּל שֶׁשּׁוֹטֵף אוֹתִי
בְּכָל פַּעַם מִכִּוּוּן
אַחֵר. הוּא מַפִּיל אוֹתִי
וּכְשֶׁאֲנִי מְנַסָּה לָקוּם
הוּא בָּא וְעוֹטֵף אוֹתִי
כָּבֵד וְעָצוּב
מַטְבִּיעַ אוֹתִי
בְּכָל פַּעַם שׁוּב
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה
לְהַמְשִׁיךְ יוֹתֵר
אֵין לִי כֹּחוֹת לְהִלָּחֵם
וְאֵין לִי כֹּחַ לְוַתֵּר
אֲנִי נִסְחֶפֶת וְטוֹבַעַת וְעוֹלָה
מְחַכָּה כְּבָר שֶׁכָּל זֶה יִגָּמֵר
וְזֶה כְּמוֹ גַּל שֶׁשּׁוֹטֵף אוֹתִי
בְּכָל פַּעַם מִמָּקוֹם
אַחֵר. הוּא חוֹנֵק אוֹתִי
וּכְשֶׁאֲנִי מְנַסָּה לִנְשֹׁם
הוּא בָּא וְעוֹטֵף אוֹתִי
כָּבֵד וְעָצוּב
מַטְבִּיעַ אוֹתִי
בְּכָל פַּעַם שׁוּב