כָּל עֶרֶב לִפְנֵי שֶׁמַּחְשִׁיךְ
אַבָּא לוֹקֵחַ סֻלָּם
מַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הַקִּיר שֶׁבַּחוּץ
מְטַפֵּס עַל הַגַּג וְנֶעֱלָם

כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר הוּא אוֹמֵר:
"זֶהוּ, תָּלִיתִי אֶת הַיָּרֵחַ"
אֲנִי מִסְתַּכֵּל הַחוּצָה וּבֶאֱמֶת
הוּא נִמְצָא שָׁם זוֹהֵר וְזוֹרֵחַ

לִפְעָמִים אַבָּא מַחְלִיט לֹא לָצֵאת
וְאָז אֵין יָרֵחַ בְּשׁוּם מָקוֹם
לִפְעָמִים הוּא שׁוֹכֵחַ לְהוֹרִיד אוֹתוֹ בַּבֹּקֶר
אָז הוּא נִשְׁאָר כָּכָה תָּלוּי כָּל הַיּוֹם

פַּעַם שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אֵיפֹה הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַיָּרֵחַ
אַחֲרֵי שֶׁהוּא מוֹרִיד אוֹתוֹ מֵהַשָּׁמַיִם?
וְאַבָּא אָמַר שֶׁהוּא מַשְׁאִיר אוֹתוֹ בַּחוּץ
כִּי אִמָּא לֹא רוֹצָה יָרֵחַ בַּבַּיִת

וּפַעַם אַחֶרֶת כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר
מָה כָּל אַבָּא עוֹשֶׂה?
חִיכִּיתִי בְּסַבְלָנוּת כְּשֶׁכָּל יֶלֶד אָמַר
"הוּא טַיָּס", "הוּא עוֹרֵךְ דִּין", "הוּא רוֹפֵא"
וּכְשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי נִגַּשְׁתִּי לַחַלּוֹן
הִצְבַּעְתִּי עַל הַיָּרֵחַ שֶׁעָלָה
וְאָמַרְתִּי: "אַתֶּם רוֹאִים אֶת הַיָּרֵחַ הַזֶּה שָׁם?
אֶת זֶה אַבָּא שֶׁלִּי תָּלָה"