הִיא רוֹצָה שֶׁאֲנִי אַקְרִיא לָהּ
מָה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב
אֲנִי אוֹמֵר לָהּ שֶׁזֶּה עֲדַיִן לֹא הַזְּמַן
הִיא אוֹמֶרֶת: "אַתָּה חַיָּב!"
אֲנִי אוֹמֵר לָהּ: "אֲנִי חוֹשֵׁב
שֶׁזֶּה קֹדֶם כֹּל צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן"

אָז אֲנִי מַקְרִיא בְּ"כְּאִלּוּ"
אֲבָל הִיא מִיָּד שָׂמָה לֵב
שֶׁזֶּה לֹא מָה שֶׁכָּתוּב אֶצְלִי בַּדַּף
אָז הִיא אוֹמֶרֶת לִי: "לֹא!
תַּקְרִיא מָה שֶׁאַתָּה כּוֹתֵב!"
וְזֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב עַכְשָׁו