יֵשׁ מוֹעֲדוֹן סָגוּר
שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה
לְהִצְטָרֵף אֵלָיו
אַף אֶחָד לֹא מְנַסֶּה
לִהְיוֹת חֵלֶק מִמֶּנּוּ
וּבְכָל זֹאת בְּכָל יוֹם
מִישֶׁהוּ נִכְנָס
וְתוֹפֵס לְעַצְמוֹ מָקוֹם

זֶה מוֹעֲדוֹן סָגוּר
שֶׁאֵלָיו מַגִּיעִים
אֲנָשִׁים בְּכָל גִּיל
מִכָּל דָּת וְכָל מִין
כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא חָשְׁבוּ עַל זֶה
רֶגַע לִפְנֵי
וּפִתְאוֹם הוֹפְכִים לְחֵלֶק
מֵהַמּוֹעֲדוֹן הַזֶּה

וּמָה עוֹשִׂים כְּשֶׁעַכְשָׁו
פִּתְאוֹם אַתְּ שָׁם?
כְּשֶׁאֵלֶּה לֹא אוֹתָם חַיִּים
וְזֶה כְּבָר לֹא אוֹתוֹ עוֹלָם

אַתְּ רַק יוֹשֶׁבֶת
מְנַסָּה לִלְמֹד
מָה זֶה אוֹמֵר בְּעֶצֶם
לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת?