כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ זֶה לֹא כָּזֶה קַל
לְנַסּוֹת לְתַקֵּן אֶת כֹּל מָה שֶׁנִּשְׁבָּר
יֵשׁ מִלִּים שֶׁנּוֹתְרוּ בַּאֲוִיר
מַעֲשִׂים שֶׁצָּרִיךְ לְהַסְבִּיר

כֵּן אֲנִי יוֹדֵעַ, זֶה לֹא אֶפְשָׁרִי
לְהַדְבִּיק שׁוּב בְּיַחַד אֶת כָּל הַשְּׁבָרִים
יֵשׁ סְדָקִים שֶׁקָּשֶׁה לְגַלּוֹת
חֲלָקִים שֶׁכְּבָר אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת

אֲבָל יֵשׁ גַּם כִּוּוּן שֶׁהוּא טוֹב
וְרָצוֹן אֲמִתִּי לְהַמְשִׁיךְ לֶאֱהֹב
בּוֹאִי נַתְחִיל רַק עִם זֶה
וְאַחַר כָּךְ, אַחַר כָּךְ נִרְאֶה
אֲבָל יֵשׁ גַּם תִּקְוָה זְהִירָה
וְאָהֲבָה מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה חֲסֵרָה
בּוֹאִי נַתְחִיל רַק עִם זֶה
וְאַחַר כָּךְ, אַחַר כָּךְ נִרְאֶה

כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ, יוֹתֵר מִכֻּלָּם
שֶׁיֵּשׁ לָךְ אֶת כָּל הַסִּבּוֹת בָּעוֹלָם
לִכְעֹס, לֹא לִרְצוֹת לְוַתֵּר
לֹא לְהַקְשִׁיב לִי יוֹתֵר

אֲבָל יֵשׁ גַּם כִּוּוּן שֶׁהוּא טוֹב…

כִּי רָאִיתִי אוֹתָךְ
וְרָאִיתִי אוֹתִי
וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר
לַהֲפֹךְ אֶת כָּל מָה
שֶׁנִּרְאֶה לֹא הָפִיךְ
לְהָבִין וּלְשַׁנּוֹת כָּל דָּבָר

אָז אִם אַתְּ אִתִּי
רַק תַּגִּידִי
שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי שֶׁיּוֹם אֶחָד תּוּכְלִי
לִסְלֹחַ לִי עַל כָּל מָה שֶׁהָיִיתִי
וְזֶה מַסְפִּיק טוֹב
מַסְפִּיק טוֹב בִּשְׁבִילִי