עַל שְׂפַת נָהָר רְצוּפָה אֲבָנִים חֲלָקוֹת
הוֹרַדְתִּי נוֹצוֹת שֶׁאִבְּדוּ מִיָּפְיָן
כְּשֶׁיַּפְשִׁיר שׁוּב הַשֶּׁלֶג בָּהָר הָרָחוֹק
יַעֲלֶה הַנָּהָר וְיִשְׁטֹף גַּם אוֹתָן

עַל שְׂפַת נָהָר רְחוֹקָה מִדְּרָכִים וְאוֹרוֹת
לָמַדְתִּי אֵיךְ לִתְלֹשׁ מִגּוּפִי
אֶת כָּל אוֹתָם הַשְּׁקָרִים שֶׁגָּרְמוּ לִי לִרְאוֹת
בְּדֶרֶךְ עִוֶּרֶת אֶת מָה שֶׁאֲנִי

וְאִישׁ לֹא יֵדַע
שֶׁהָיִיתִי אַחֶרֶת
שֶׁהָיִיתִי שׁוֹנָה כָּל כָּךְ
אֲבָל אֲנִי
אַף פַּעַם לֹא אֶשְׁכַּח

לִפְעָמִים בִּמְעוֹפִי עַל גַּג הָעוֹלָם
אֲנִי בּוֹחֶרֶת אֶת שְׂפַת הַנָּהָר לַחְצוֹת
לְהִזָּכֵר בִּדְמוּתִי הַנִּשְׁקֶפֶת מִשָּׁם
מְחַיֶּכֶת אֵלַי מְלֵאָה בְּנוֹצוֹת

וְאִישׁ לֹא יֵדַע
שֶׁהָיִיתִי אַחֶרֶת
שֶׁהָיִיתִי שׁוֹנָה כָּל כָּךְ
אֲבָל אֲנִי
אַף פַּעַם לֹא אֶשְׁכַּח