הַשִּׁיטָה שֶׁלִּי הָיְתָה לַחֲפֹר בְּזֶה
לְהַגִּיעַ עָמֹק לַשָּׁרָשִׁים
לָדַעַת בְּדִיּוּק מָה מַרְכִּיב אֶת זֶה
לִרְאוֹת מָה קוֹשֵׁר אֶת זֶה בִּפְנִים
כָּכָה יָכֹלְתִּי עִם קְצָת הִגָּיוֹן
וְהַרְבֵּה מַחְשָׁבוֹת בְּרֹאשִׁי
לִמְצוֹא לִי הֶסְבֵּר מְסַפֵּק וְנָכוֹן
שֶׁאִתּוֹ כְּבָר אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ

אֲבָל הִנֵּה עוֹמֵד מוּלִי מַשֶּׁהוּ
שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַסְבִּיר
אֲנִי חוֹפֵר אֲבָל לֹא מוֹצֵא שֹׁרֶשׁ
זֶה כְּאִלּוּ תָּלוּי בַּאֲוִיר
אֲנִי חוֹקֵר כָּל הַזְּמַן אֶת צוּרַת הֶעָלִים
אֶת הַחוֹל, אֶת הַפְּרִיחָה הַצִּבְעוֹנִית
מְנַסֶּה לְהַשְׁלִים חֲלָקִים חֲסֵרִים
לְצַיֵּר לִי תְּמוּנָה הֶגְיוֹנִית

אֲבָל הַשִּׁיטָה שֶׁלִּי כָּל הַזְּמַן נִכְשֶׁלֶת
הַהִגָּיוֹן שֶׁלִּי לֹא מִסְתַּדֵּר
וּבִמְקוֹם לִמְצוֹא הֶסְבֵּר וּלְהַמְשִׁיךְ אִתּוֹ הָלְאָה
אֲנִי כָּל הַזְּמַן חוֹפֵר וְחוֹפֵר