אֵין הַיּוֹם פַּסְטָה
הָעוֹזֶרֶת הָיְתָה
מָה פִּתְאוֹם שְׁנִיצֶל
גַּם לֹא חֲבִיתָה
הִיא קִרְצְפָה אֶת הַכִּירַיִם
הֵן נִרְאוֹת כְּמוֹ מַרְאָה
אָז שׁוּם דָּבָר עִם מַיִם
שֶׁמֶן אוֹ חֶמְאָה

אֵין הַיּוֹם פֶּטֶל
שׁוֹקוֹ אוֹ תַּפּוּזִים
הָעוֹזֶרֶת הָיְתָה
לֹא צָרִיךְ לְהַגְזִים
סוֹף סוֹף הָרִצְפָּה
לֹא בְּצֶבַע שָׁחֹר
אָז מַיִם, רַק מַיִם
וּמֵעַל הַכִּיּוֹר

וּבְלִי לְהִסְתּוֹבֵב
יוֹתֵר מִדַּי בְּלִי סִבָּה
רַק פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ
הָעוֹזֶרֶת הָיְתָה

מָה פִּתְאוֹם חֲבֵרִים?
אֲנִי אֲפִלּוּ שׁוֹקֶלֶת
אִם לְהַכְנִיס אֶתְכֶם הַבַּיְתָה
הָיְתָה פֹּה עוֹזֶרֶת
אָז בַּחוּץ נַעֲלַיִם
וּמִיָּד לַמִּקְלַחַת
בְּלִי הַרְבֵּה מַיִם
וְכֻלָּם עוֹשִׂים יַחַד

וּבַלַּיְלָה דִּיר בָּאלָאק
אַתֶּם יוֹצְאִים מֵהַמִּטָּה
אֲפִלּוּ לֹא לְפִּיפִּי
הָעוֹזֶרֶת הָיְתָה