בַּלַּיְלָה רַבּוּ הַשְּׁמוּעוֹת
עַל מוֹתִי בְּטֶרֶם עֵת
דַּפִּים לְבָנִים עַל לוּחוֹת מוֹדָעוֹת
בִּשְּׂרוּ לְכֻלָּם אֲנִי מֵת

צִלְצוּל טֶלֶפוֹן בְּבָתֵּי חֲבֵרַי
וְקוֹלוֹ הֶעָדִין הָרוֹטֵט
שֶׁל הַהוּא שֶׁבִּקֵּשׁ לְהוֹדִיעַ עָלַי
וְלוֹמַר לְכֻלָּם אֲנִי מֵת

וּבְחַדְרֵי חֲדָרִים
נִדְלְקוּ מָסַכִּים
וְהֵחֵלּוּ רַבִּים לְשׁוֹטֵט
וּבָרֶקַע עוֹבְרִים
מִשְׁפְּטֵי אַלְמוֹנִים
הַיְדַעְתֶּם? שְׁמַעְתֶּם?
הוּא מֵת

כָּל אִישׁ נֶאֱלַץ לְעַכֵּל לְבַדּוֹ
וְכָל אִישׁ בְּדַרְכּוֹ הִתְמוֹדֵד
כֵּיצַד זֶה קָרָה? אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת
שֶׁבְּשִׂיא פְּרִיחָתִי אֲנִי מֵת?

וְשִׂיחוֹת בֵּין בָּתִּים
וְזִכְרוֹן אֵרוּעִים
וְגִלּוּי מַעֲצִים מִתְפַּשֵּׁט
וְחִלְחוּל הַפָּנִים
בְּמֹחוֹת רְחוֹקִים
הַיְדַעְתֶּם? שְׁמַעְתֶּם?
הוּא מֵת

וְהָיִיתִי מֵזֵם
אֶת אוֹתָן הַשְּׁמוּעוֹת
אִלּוּלֵא זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת
חֲבֵרִים יְקָרִים
מִשְׁפָּחוֹת אֲהוּבוֹת
מִצְטַעֵר, זֶה נָכוֹן
אֲנִי מֵת