הוּא כָּאן אֵבֶל הוּא לֹא
הוּא אִתִּי אֲבָל הוּא כְּמוֹ
אָדָם זָר אֵלַי
אָדָם זָר

כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר אָז הוּא נוֹתֵן
לִי מִן נִקּוּר קָטָן בַּפֶּה
אַף פַּעַם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה
אָדָם זָר

הוּא טוֹב וְהוּא מַקְסִים
וְיֵשׁ לוֹ חוּשׁ הוּמוֹר מַדְהִים
אֲנַחְנוּ מִסְתַּדְּרִים נִפְלָא
כְּמוֹ שְׁנֵי שֻׁתָּפִים

אֲבָל הוּא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
אָדָם זָר אֵלַי, אָדָם זָר

פַּעַם בַּכַּמָּה יָמִים
הוּא רוֹמֵז שֶׁהָיָה לוֹ מַתְאִים
קְצָת פִּנּוּקִים קְטַנִּים
אָדָם זָר

וַאֲנִי כּוֹעֶסֶת עָלָיו
כָּל כָּךְ לֹא בָּא לִי עַכְשָׁו
אֲנִי נִשְׁכֶּבֶת מִתַּחְתָּיו
אָדָם זָר

וְיֵשׁ לוֹ חֲסָכִים גְּדוֹלִים
הוּא מְקַצֵּר תַּהֲלִיכִים
יוֹתֵר קַל לוֹ לָרֶדֶת לִי
מִלְּהַבִּיט לִי בַּפָּנִים

כִּי הוּא כָּכָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
אָדָם זָר אֵלַי, אָדָם זָר

אֲנִי לֹא צְרִיכָה מַתָּנוֹת
אוֹ יַחַס מְיֻחָד
רַק לֹא לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים הָאֵלֶּה יַחַד
לְבַד

וַאֲנִי כֵּן רוֹצָה פְּרָחִים
וַאֲנִי כֵּן רוֹצָה פְּתָקִים
שֶׁיִּכְתֹּב שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתִי
שֶׁיִּגַּע לִי בַּפָּנִים

שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
אָדָם זָר אֵלַי, אָדָם זָר