כָּל הַלַּיְלָה חִפַּשְׂנוּ אוֹתְךָ
אֲנִי זֶה עוֹד מֵילָא, אֲבָל תָּמָר
יוֹשֶׁבֶת וּבוֹכָה
הִיא לֹא מְבִינָה אֵיךְ אַחֲרֵי כָּל הַיַּחַס
שֶׁהִיא נָתְנָה לְךָ
אַתָּה מוֹצֵא נֶחָמָה
עִם אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ

כָּל הַלַּיְלָה חִפַּשְׂנוּ אוֹתְךָ
אֲנִי לֹא דּוֹאֵג אֲבָל תָּמָר
פּוֹחֶדֶת, מָה יִהְיֶה אִתְּךָ?
הִיא לֹא מְבִינָה אֵיךְ בַּקֹּר הַזֶּה
אַתָּה שָׂם לְבַדְּךָ
בְּלִי תַּנּוּר, בְּלִי שְׂמִיכָה
בִּלְעָדֶיהָ

וְנָסַעְנוּ כָּל הָעֶרֶב
מֵרְחוֹב לִרְחוֹב
וְשָׁאַלְנוּ כָּל כֶּלֶב
אִם רָאָה פֹּה קָרוֹב
מִישֶׁהוּ קָטָן קָטָן
עִם כֶּתֶם עַל הַגַּב
מְאֹהָב
מְאֹהָב
מְאֹהָב

כָּל הַלַּיְלָה חִפַּשְׂנוּ אוֹתְךָ
אֲנִי סוֹמֵךְ עָלֶיךָ אֲבָל
תָּמָר לֹא בְּטוּחָה
אֵיךְ תִּסְתַּדֵּר אִם פִּתְאוֹם
תִּמְצָא אֶת עַצְמְךָ
לְבַד בְּסִמְטָה חֲשׁוּכָה
אֵיךְ תִּמְצָא אֶת דַּרְכְּךָ
הַבַּיְתָה אֵלֶיהָ

וְנָסַעְנוּ כָּל הָעֶרֶב…

כָּל הַלַּיְלָה חִפַּשְׂנוּ אוֹתְךָ
אֲנִי זֶה עוֹד מֵילָא
אֲבָל תָּמָר
בְּקֹשִׁי מַצְלִיחָה
לַעֲצֹר אֶת הַדְּמָעוֹת
חוֹשֶׁבֶת מָה יָכוֹל לִקְרוֹת
וּמָה עוֹד אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת
גַּם אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ