אֲנִי מֵחַכָּה
עֲדַיִן מֵחַכָּה
אֲפִלּוּ שֶׁמִּזְּמַן אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה
לֹא תַּחֲזֹר
אֲנִי זוֹכֶרֶת כָּל דַּקָּה
וַעֲדַיִן
אֲנִי עֲדַיִן מֵחַכָּה

עֲדַיִן
יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי
שֶׁלֹּא יָכֹל לְהַפְנִים שֶׁזֶּה סוֹפִי
שֶׁהַפַּעַם הַהִיא הָיְתָה הָאַחֲרוֹנָה
אָז אֲנִי עֲדַיִן
עֲדַיִן מֵחַכָּה

וְאַף אֶחָד לֹא מֵבִין
כַּמָּה זֶה כּוֹאֵב בַּגּוּף
לָדַעַת שֶׁהָלַכְתָּ
וְלַחְשֹׁב שֶׁעוֹד תָּשׁוּב
לִרְאוֹת רַק עֶצֶב וּלְיַצֵּר שִׂמְחָה
לִהְיוֹת לְבַד וְכָל הַזְּמַן אִתְּךָ

גִּלִּיתִי שֶׁכְּשֶׁאֲנִי שׁוֹכַחַת כַּדּוּרִים
אֲנִי חוֹלֶמֶת עָלֶיךָ
וְקוֹרֶה שֶׁלִּפְעָמִים
אֲנִי לֹא לוֹקַחַת כַּדּוּר בְּכַוָּנָה
אַתָּה מֵבִין?
אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל רוֹצָה

לִזְכֹּר אוֹתְךָ
גַּם אִם בְּתוֹךְ חֲלוֹם
לִשְׁמֹעַ אֵיךְ הָיִיתָ מַזְכִּיר לִי גַּם הַיּוֹם
לֹא לְפַחֵד מִדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה
וּבְכֵן אֲנִי עֲדַיִן מֵחַכָּה

וְאַף אֶחָד לֹא מֵבִין
שֶׁהַגּוּף זוֹכֵר הַכֹּל
הַזְּמַן לֹא מַשְׁכִּיחַ
וְהָאֵבֶל לֹא יָכֹל
לָצֵאת דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה
אֲנִי לְבַד, אֲבָל גַּם כָּל הַזְּמַן אִתְּךָ