לֹא, לֹא חָשַׁבְתִּי עָלֶיךָ מֵאָז
יֵשׁ עוֹד דְּבָרִים בָּעוֹלָם
בְּכָל זֹאת עָבְרוּ, כַּמָּה? שֶׁבַע שָׁנִים?
אֲנָשִׁים מִשְׁתַּנִּים כָּל הַזְּמַן

לֹא, לֹא שָׁאַלְתִּי, אָמְרוּ דַּוְוקָא שֶׁ
נָּסַעְתָּ מִתּוֹךְ מַטָּרָה
הָיָה לְךָ מִן רַעְיוֹן לְהַצְלִיחַ
אוֹמְרִים שֶׁהִצְלַחְתָּ לֹא רַע

כְּשֶׁכּוּלָּם שׁוֹאֲלִים
אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּהוּ
בֵּינֵינוּ הַכֹּל נֶעֱלָם
אוּלַי יוֹם אֶחָד
תַּחֲזוֹר שׁוּב אֵלֵינוּ
בֵּינְתַיִים עוֹד טוֹב לְךָ שָׂם

כֵּן, גַּם רוֹאִים שֶׁאַתָּה הִתְבַּגַּרְתָּ
וְלֹא אֵין לִי חֲצִי שֵׁנִי
הָיוּ דַּוְוקָא כֵּן נִיסְּיוֹנוֹת פֹּה וְשָׂם
אֲבָל לֹא שׁוּם דָּבָר רְצִינִי

כֵּן זֶה נָכוֹן, הִתְקַדַּמְתִּי יָפֶה
מָצָאתִי מָקוֹם מְסוּדָּר
אוֹמְרִים שֶׁאוּלַי עוֹד אַגִּיעַ רָחוֹק
זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת נֶהֱדָר

כְּשֶׁכּוּלָּם שׁוֹאֲלִים
אֲנִי אוֹמֶרֶת הַלְוַואי
וְכָל זֶה יִהְיֶה אֲמִיתִּי
אוּלַי יוֹם אֶחָד
תִּשְׁמַע עוֹד עָלַי
וְתִשְׂמַח שֶׁהִכַּרְתָּ אוֹתִי

כֵּן קְצָת רָזִיתִי, רוֹאִים? בֶּאֱמֶת?
טוֹב, הָיָה מַשְׁבֵּרוֹן שֶׁעָבַר
בְּכָל זֹאת עָבְרוּ, כַּמָּה? שֶׁבַע שָׁנִים!
שֶׁבַע שָׁנִים לֹא שָׁמַעְתִּי מִמְּךָ שׁוּם דָּבָר!

כְּשֶׁכּוּלָּם שׁוֹאֲלִים
אֲנִי אוֹמֶרֶת דִּיאֶטָה
וְזֶהוּ בָּעֶצֶם הַכֹּל
אוּלַי יוֹם אֶחָד
יִמְצְאוּ אוֹתִי מֵתָה
וְאָז כְּבָר יַפְסִיקוּ לִשְׁאוֹל