תָּמִיד נִרְאֶה לְךָ
שֶׁהָאַהֲבָה שֶׁלְּךָ
הִיא לֹא כְּמוֹ שֶׁל כֻּלָּם
שֶׁהַתְּחוּשָׁה אֶצְלְךָ
הִיא אַחֶרֶת
שֶׁאַתָּה הַיְּחִידִי בָּעוֹלָם
שֶׁמַּרְגִּישׁ כָּכָה
שֶׁרוֹצֶה כָּכָה
אוֹתָהּ
בְּכָל יוֹם, כָּל רֶגַע, כָּל דַּקָּה

וּמוּזָר
אַתָּה הֲרֵי אָדָם חָזָק
מִי הָיָה חוֹשֵׁב שֶׁכָּכָה
תִּשָּׁבֵר מֵהַמֶּרְחָק
שֶׁתְּחַכֶּה בַּחוּץ
כָּל פַּעַם לְבוֹאָהּ
שֶׁתִּתְרַגֵּשׁ
כְּמוֹ חָתָן לִפְנֵי חֻפָּה

תָּמִיד נִרְאֶה לְךָ
שֶׁהַגַּעְגּוּעַ שֶׁלְּךָ
הוּא לֹא דָּבָר רָגִיל
אַתָּה מַרְגִּישׁ אוֹתוֹ
בָּאֶמְצַע
אֲבָל לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הוּא מַתְחִיל
כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת?
אוֹ לִפְנֵי זֶה?
אוֹ שֶׁסְּתָם
זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּשָּׁאֵר כְּבַר לְעוֹלָם

וּמוּזָר
אַתָּה קָשׁוּחַ בֶּאֱמֶת
מִי הָיָה חוֹשֵׁב שֶׁכָּכָה
תִּשָּׁבֵר כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת
שֶׁלֹּא תָּבִין מָה יֵשׁ לְךָ
כְּשֶׁאֵין אוֹתָהּ
שֶׁתְּפַחֵד
כְּמוֹ חָתָן לִפְנֵי חֻפָּה