אֲנִי לֹא מִצְּלִיחָה לְהָבִין
אֵיךְ אַתָּה לֹא כָּאן
אֲנִי מַרְגִּישָׁה לִפְעָמִים שֶׁפָּשׁוּט
נָסַעְתָּ לְמָקוֹם אַחֵר מִזְּמַן

וְאִם רַק אַמְתִּין עוֹד טִפָּה
רַק אַמְשִׁיךְ בְּשֶׁלִּי
פִּתְאוֹם תִּפָּתַח שׁוּב הַדֶּלֶת
וְאַתָּה תַּעֲמֹד שׁוּב מוּלִי

וְתִהְיֶה הָאָדָם
הַמַּצְחִיק, הֶחָכָם
שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד בְּקִסְמוֹ
אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לְהָבִין אֵיךְ אַתָּה כְּבַר לֹא

לִפְעָמִים אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁאֵין לִי זְכוּת
לִהְיוֹת עֲצוּבָה
אֲנִי לֹא מִשְׁפָּחָה, לֹא בַּת זוּג
לֹא חֵלֶק מֵהַחֲבוּרָה הַקְּרוֹבָה

אֲבָל אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְהַסְבִּיר
מָה הָיִיתָ בִּשְׁבִילִי?
אֶת כָּל הַתְּמוּנוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ בָּאַלְבּוֹם
זִכְרוֹנוֹת רַק שֶׁלְּךָ וְשֶׁלִּי

כִּי הָיִיתָ תָּמִיד
הָאֶחָד הַיָּחִיד
שֶׁיָּכֹלְתִּי לַחֲלֹק הַכֹּל אִתּוֹ
אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לְהָבִין אֵיךְ אַתָּה כְּבַר לֹא

אַתָּה מַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ חַי
בְּרָאשִׁי, אָז אוּלַי
רַק נָסַעְתָּ טִפָּה רָחוֹק מִפֹּה
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהָבִין אֵיךְ אַתָּה כְּבַר לֹא