שָׁתַקְתִּי כְּשֶׁבָּאתָ
לַמְרוֹת שֶׁהָיָה לִי
הֲמוֹן מָה לוֹמַר לְךָ, הֲמוֹן
נִכְנַסְתָּ הַבַּיְתָה
בְּקֹשִׁי דִּבַּרְתָּ
וְתֵכֶף הָלַכְתָּ לִישֹׁן

וְרָצִיתִי לִשְׁאֹל
מָה הָיָה לְךָ שֶׁ
הֶעֱדַפְתָּ לִשְׁתֹּק בִּגְלָלוֹ?
רָצִיתִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
רָצִיתִי לִשְׁאֹל
אֲבָל לֹא

הֵעַרְתִּי אוֹתְךָ
וְהֵכַנְתִּי לְךָ קְצָת
מִמָּה שֶׁאַתָּה הֲכִי אוֹהֵב בָּעוֹלָם
נֵשֵׁב פֹּה בְּיַחַד
כְּמוֹ בְּכָל יוֹם שַׁבָּת
מִמָּחָר אַתָּה שׁוּב נֶעֱלַם

וְרָצִיתִי לִשְׁאֹל
מָה קָרָה לְךָ שָׁם
שֶׁנִּמְצָא אִתְּךָ גַּם כְּשֶׁאַתָּה פֹּה?
רָצִיתִי שֶׁתִּשָּׁאֵר אִתִּי
עוֹד טִפָּה כָּאן
רָצִיתִי שֶׁתִּשָּׁאֵר
אֲבָל לֹא