וְאִם תִּסְלְחִי לִי אָז מָה?
מָחָר מֵחָדָשׁ שׁוּב נִפֹּל
תָּבוֹאִי אֵלַי עֲרֻמָּה
וַאֲנִי כְּבַר הוֹרַדְתִּי הַכֹּל

וְאִם אַתְּ תָּבִינִי אוֹתִי, אֲפִלּוּ
שֶׁאֵין מָה לְהָבִין אוֹתִי יוֹתֵר
זֶה קֶטַע מוּזָר, אַתְּ יוֹדַעַת, כְּאִלּוּ
בָּרוּר שֶׁהַכֹּל יִגָּמֵר

זֶה לֹא נָכוֹן לוֹמַר לִי הַהֵיפֶךְ
הַהֵיפֶךְ מִמָּה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב
אִם הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לָךְ טוֹב
מִזְּמַן כְּבַר הָיִיתִי עוֹזֵב

אָז אִם אַתְּ אִתִּי זֶה בְּסֵדֶר
וְאִם אַתְּ לְבַד זֶה בְּסֵדֶר גַּם כֵּן
אֲנִי לֹא מִתְכַּוֵּן לְהַגִּיד לָךְ מָה לַעֲשׂוֹת
אֲנִי לֹא מִתְכַּוֵּן

אָז אִם אַתְּ אִתִּי זֶה בְּסֵדֶר
וְאִם אַתְּ לְבַד אֲנִי רַק מְקַוֶּה
שֶׁיִּהְיֶה לָךְ נָעִים וְשָׂמֵחַ וְקַל בִּלְעָדַי
(סְתָם, שֶׁיִּהְיֶה לָךְ קָשֶׁה)

וְאִם תִּסְלְחִי לִי, עַל מָה?
אַף פַּעַם לֹא דִּבַּרְתִּי אֱמֶת
הָיְתָה מְכוֹנַת הַנְּשָׁמָה
אֲבָל קֹדֶם הָיִיתִי כְּבַר מֵת

וְאִם אַתְּ תַּחְיִי אוֹתִי אֲפִלּוּ
שֶׁאֵין מָה לְהַחְיוֹת אוֹתִי יוֹתֵר
הַקּוֹל בְּתוֹכִי שֶׁצּוֹעֵק לָךְ "הַצִּילוּ!"
לֹא מֵבִין מָה הוּא אוֹמֵר

זֶה לֹא נָכוֹן לוֹמַר לִי הַהֵיפֶךְ
הַהֵיפֶךְ מִמָּה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב
אִם הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לָךְ טוֹב
אַף פַּעַם לֹא הָיִיתִי עוֹזֵב