פָּגַשְׁתִּי אוֹתָהּ בְּאֵיזוֹ הַלְוָיָה
הִיא הָיְתָה מְהֻרְהֶרֶת אֲבָל לֹא עֲצוּבָה
אָמְרָה שֶׁזֶּה קוֹרֶה, אֵין מָה לַעֲשׂוֹת
"כֻּלָּם נוֹלְדוּ לָמוּת, לֹא כֻּלָּם נוֹלְדוּ לִחְיוֹת"

שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ אִם הִיא יוֹדַעַת מָה קָרָה
הִיא אָמְרָה: "מָה זֶה מְשַׁנֶּה? מַשֶּׁהוּ רַע
מִישֶׁהוּ הָלַךְ וּמִישֶׁהוּ נִשְׁאַר
זֶה בְּכָל מִקְרֶה אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה אוֹתוֹ דָּבָר"

הִיא בִּקְּשָׁה שֶׁנֵּלֵךְ, לֹא חָשׁוּב לְאָן
שָׁאֲלָה קְצָת שְׁאֵלוֹת, וְשָׁתְקָה רֹב הַזְּמַן
כְּאִלּוּ הִיא שָׂמָה לֵב לְכָל מִינֵי דְּבָרִים
שֶׁנִּמְצָאִים תָּמִיד מוּלֵנוּ וַאֲנַחְנוּ אַף פַּעַם לֹא רוֹאִים

וְאָז הִיא אָמְרָה לִי: "טוֹב, אֲנִי מוּכָנָה"
אָמַרְתִּי: "אֲנִי מִצְטַעֵר". הִיא אָמְרָה: "אֵין עַל מָה"
הוֹצֵאתִי אֶת הַכְּנָפַיִם וְעָזַרְתִּי לָהּ לִלְבֹּשׁ
סִדַּרְתִּי לָהּ אֶת הַהִלָּה הַקְּטַנָּה מֵעַל הָרֹאשׁ

וְרָאִיתִי אֵיךְ הִיא עָפָה גָּבוֹהַּ מֵעָלַי
הִזְכַּרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאָסוּר לְהִקָּשֵׁר יוֹתֵר מִדַּי
וְחָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ וְעַל כָּל אוֹתָם דְּבָרִים
שֶׁנִּמְצָאִים תָּמִיד מוּלֵנוּ וַאֲנַחְנוּ אַף פַּעַם לֹא רוֹאִים