הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי גִּבּוֹרָה
כִּי הָלַכְתִּי
שֶׁאֲנִי חֲזָקָה
כִּי בָּרַחְתִּי מִשָּׁם
כִּי הִשְׁאַרְתִּי לָהֶם פֶּתֶק קָטָן
וְכָתַבְתִּי:
"אֲנִי לֹא אֶחֱזֹר הַבַּיְתָה לְעוֹלָם"

אֲבָל לֹא רָצִיתִי לִכְתֹּב אֶת הַפֶּתֶק
לֹא רָצִיתִי לְהַמְשִׁיךְ לְבַדִּי
רָצִיתִי לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהֵם
וְשֶׁיְּקַבְּלוּ אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי

וּכְשֶׁזֶּה לֹא קָרָה
מִלִּים הָפְכוּ לְמִזְוָדוֹת
וּפִתְרוֹן אָסוּר הָפַךְ לְהֶכְרֵחִי
אֲבָל לְרֶגַע לֹא הִפְסַקְתִּי
לְהַבִּיט אָחוֹרָה וּלְקַוּוֹת
שֶׁמִּישֶׁהוּ יַגִּיד לִי:
"אַל תֵּלְכִי"