הִתְקַשְּׁרָה אֵלַי מִישֶׁהִי מִמִּשְׂרַד הַבְּרִיאוּת
וְאָמְרָה לִי שֶׁיֵּשׁ בְּעָיָה
בְּאֶחָד מֵהַמִּסְמָכִים סִמַּנְתִּי שֶׁאֲנִי גֶּבֶר
וּבְמִסְמָךְ הַשֵּׁנִי - שֶׁאֲנִי אִשָּׁה

כַּמּוּבָן שֶׁהֵם פְּתוּחִים
לְכָל הַשִּׁנּוּיִים
אֲבָל הֵם רוֹצִים רַק שֶׁאַגִּיד לָהֶם, אִם אֶפְשָׁר
בְּאֵיזֶה מִין אֲנִי מַעֲדִיף לְהִזְדַּהוֹת
כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְעַדְכֵּן בַּמַּאֲגָר

וּלְכַמָּה שְׁנִיּוֹת
הִרְשֵׁיתִי לְעַצְמִי
לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ טִפָּה בַּמַּחְשָׁבָה
שֶׁאִם כְּבָר עָבַרְתִּי
אֶת הַקֶּטַע הַבִּירוֹקְרָטִי
אוּלַי כְּדַאי כְּבָר לִהְיוֹת אִשָּׁה?

אֲבָל אָז חָשַׁבְתִּי עַל כֹּל הָאַחְרָיוּת שֶׁתַּעֲלֶה
עַל הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁתֵּרֵד
וְעַל הָעֻבְדָּה:
שֶׁזֶּה הַרְבֵּה יוֹתֵר מַפְחִיד, פָּחוֹת פָּשׁוּט, פָּחוֹת שָׁוֶה
אָז אָמַרְתִּי לָהּ:
גֶּבֶר. תּוֹדָה