הִיא מַקְרִיאָה מֵהַסֵּפֶר:
"כַּאֲשֶׁר נִכְנָסִים לְחוֹדֶשׁ רְבִיעִי
הַסִּכּוּיִּם לְהַפִּיל אֶת הָעוֹּבָּר קְטֵנִים"
וְדוֹפֶקֶת עַל מִסְגֶּרֶת הָעֵץ שֶׁל הַתְּמוּנָה
מֵעַל הַמִּיטָּה שֶׁלָּנוּ
שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה טוֹב לָדַעַת
שֶׁקָּטַן הַסִּכּוּי לְהַפִּיל אֶת הָעוֹּבָּר
אֲבָל הַסִּכּוּי לְהַפִּיל
אֶת הַתְּמוּנָה עַל הָרֹאשׁ שֶׁלִּי
נִשְׁאֲר בְּדִיּוּק אוֹתוֹ דָּבָר