אִם תֵּלֵךְ לַמָּקוֹם שֶׁהָיִיתִי
תִּמְצָא עֲרֵמַת אֲבָנִים
זוֹ חוֹמָה יְשָׁנָה שֶׁבָּנִיתִי
לְהָגֵן מִפְּגִיעוֹת אֲנָשִׁים

אִם תֵּצֵא לַשָּׂדוֹת שֶׁעָבַרְתִּי
תִּשְׁמַע אֵיךְ הָרוּחַ לְאַט
לוֹחֶשֶׁת שְׁקָרִים שֶׁסִּפַּרְתִּי
כְּדֵי לֹא לְאַכְזֵב אַף אֶחָד

לֹא הָיְתָה בִּי שִׂמְחָה
לֹא הָיוּ לִי פְּחָדִים
לָמַדְתִּי לִחְיוֹת
בֵּין חוֹמוֹת וּשְׁקָרִים
וְחָשַׁבְתִּי: אִם אִישׁ לֹא יִגַּע
שׁוּב לֹא אֲאַכְזֵב
וָלֹא אֶפָּגַע

אִם תַּגִּיעַ לַחֶדֶר בּוֹ גַּרְתִּי
הַבֵּט בַּחַלּוֹן הַצְּדָדִי
זֶה הָאֹפֶק אֵלָיו הִסְתַּכַּלְתִּי
כְּשֶׁחִפַּשְׂתִּי תִּקְוָה לְלִבִּי

אִם תֵּלֵךְ לַמָּקוֹם שֶׁהָיִיתִי
תְּגַלֶּה שֶׁנּוֹתַר שָׁם אֲגַם
שֶׁל דְּמָעוֹת יְשָׁנוֹת שֶׁבָּכִיתִי
לֹא סִפַּרְתִּי עָלָיו לְאָדָם

לֹא הָיְתָה בִּי שִׂמְחָה…

לֹא רָצִיתִי
שֶׁתֵּלֵךְ מִמֶּנִּי
בָּנִיתִי שְׁקָרִים וְחוֹמוֹת
הַמָּקוֹם שֶׁהָיִיתִי
אֵינֶנִּי
רוֹצֶה לַחֲזֹר אֵלָיו עוֹד

הַיּוֹם יֵשׁ לִי שִׂמְחָה
וְגַם יֵשׁ בִּי פְּחָדִים
אֲנִי לוֹמֶדֶת לִחְיוֹת
בְּלִי חוּמוֹת וּשְׁקָרִים
וְיוֹדַעַת שֶׁאִם אֶתְקָרֵב
שׁוּב לֹא אֶפָּגַע
וָלֹא אֲאַכְזֵב