אַלְפִּית הַחַיָּל יָצָא מִבֵּיתוֹ
וְהָלַךְ לְטַיֵּל בָּרְחוֹב
אֲנָשִׁים מִסָּבִיב שָׁאֲלוּ לִשְׁלוֹמוֹ
הוּא סִפֵּר לָהֶם כַּמָּה זֶה טוֹב

הוּא מַצְלִיחַ לְאַט
כָּל מִלָּה, כָּל מִשְׁפָּט
לַחֲזֹר לַחַיִּים שֶׁהִשְׁאִיר
זֶה עָצוּב וָלֹא קַל
לְאַלְפִּית הַחַיָּל
יֵשׁ הֲמוֹן מִשְׁפָּחָה לְהַכִּיר

אַלְפִּית הַחַיָּל נִכְנָס לַחֲנוּת
וְקָנָה לְעַצְמוֹ לֶאֱכֹל
זֶה נִרְאֶה וְצָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ לוֹ פָּשׁוּט
אַךְ זֶה עֲדַיִן נִרְאֶה לוֹ גָּדוֹל

הוּא נִרְדַּם רַק לְבַד
וּבְחֹשֶׁךְ מֻחְלָט
עִם אוֹתָם זִכְרוֹנוֹת עֲצוּבִים
הוּא תָּמִיד מְבֻלְבָּל
לְאַלְפִּית הַחַיָּל
יֵשׁ הֲמוֹן אַהֲבָה לְהָבִין

עַכְשָׁו מַמְשִׁיכִים
מָה זֶה אוֹמֵר?
כָּל בְּנֵי הָאָדָם שָׁוִים
אֲבָל מִתְבָּרֵר
שֶׁיֵּשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁ
יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁ
שָׁוִים יוֹתֵר

אַלְפִּית הַחַיָּל הָלַךְ בָּרְחוֹב
וְסָפַר לְאִטּוֹ בְּנֵי אָדָם
כְּשֶׁהִגִּיעַ לְאֶלֶף הִבִּיט לְאָחוֹר
וְנִסָּה לְחַבֵּר אֶת כֻּלָּם

הוּא מַרְצֶה שׁוּב וְשׁוּב
עַל הַצַּד הֶעָצוּב
שֶׁל הָאִישׁ שֶׁהוּא כָּאן בִּזְכוּתוֹ
יֵשׁ תָּמִיד בַּקָּהָל
שֶׁל אַלְפִּית הַחַיָּל
מִישֶׁהוּ שֶׁמַּשְׁפִּיל מַבָּטוֹ

עַכְשָׁו מַמְשִׁיכִים…