אַף אֶחָד לֹא
קָנָה אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ
לַמְרוֹת שֶׁהוּא פִּרְסֵם אוֹתוֹ מִזְּמַן
הָיוּ שָׂם דַּוְקָא שִׁירִים לֹא רָעִים
עַל מְקוֹמוֹת מַפְתִּיעִים
רָחוֹק מִכָּאן
אֵבֶל אַף אֶחָד לֹא הָיָה מְעֻנְיָן
לִשְׁמֹעַ מָה הוּא כָּתַב
עַל בַּחוּרוֹת שֶׁאָהַב
וְעִם מִי הוּא שָׁכַב
בַּתִּיכוֹן
אֶת מִי הוּא עָזַב
וּמֵאֵיפֹה שָׁאַב
בִּטָּחוֹן

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד הוּא נִהְיָה מְפֻרְסָם
בְּמִקְרֶה, לֹא בְּכַוָּנָה
וְהַסֵּפֶר הָפַךְ לַלָּהִיט הֲכִי חַם
בִּשְׁבוּעַ הַסֵּפֶר שֶׁל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה

אֲבָל כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל כָּךְ הַכֹּל נֶעֱלַם
בְּלִי סִבָּה נִרְאֵית לְעֵינַיִם
שָׁכְחוּ שֶׁהָיָה בֵּן אָדָם מְפֻרְסָם
שָׁכְחוּ שֶׁהוּא נָגַע בְּשָׁמַיִם

אַף אֶחָד לֹא
קָנָה אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ
לַמְרוֹת שֶׁהוּא הוֹצִיא אֶחָד חָדָשׁ
הָיוּ שָׁם דַּוְקָא שִׁירִים דֵּי יָפִים
עַל אֲנָשִׁים מְטֹרָפִים
שֶׁפָּגַשׁ
אֲבָל אַף אֶחָד לֹא הָיָה נִרְגָּשׁ
לִשְׁמֹעַ מָה הוּא כּוֹתֵב
עַל הַצְלָחָה וּכְאֵב
עַל אֵיךְ הַכֹּל הִתְעַרְבֵּב
כָּךְ פִּתְאוֹם
אֶת מִי הוּא אִכְזֵב
וְאֶת מִי הוּא אוֹהֵב
עַד הַיּוֹם