לִפְעָמִים אֲנִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם
מְדַמְיֶנֶת הַכֹּל בְּלָבָן
חוֹשֶׁבֶת: הַאִם אַתָּה מַרְגִּישׁ אוֹתִי עֲדַיִן?
הַאִם תָּבוֹא לְהַצִּיל אוֹתִי בַּזְּמַן?

אֲנִי פּוֹרֶשֶׂת לְאַט כְּנָפַיִם
וְעָפָה בַּחֶדֶר בְּלִי לִרְאוֹת
לִפְעָמִים אֲנִי נוֹגַעַת בַּשָּׁמַיִם
לִפְעָמִים אֲנִי נִתְקַעַת בְּקִירוֹת

זוֹכֵר אֵיךְ הָיִינוּ בְּיַחַד
עָפִים, שׁוֹכְחִים מֵהַכֹּל
הָיִיתִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם וְכָכָה
נוֹתֶנֶת לְעַצְמִי לִפֹּל

יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לִי
סִבָּה לְפַחֵד אוֹ לִדְאֹג
לִפְעָמִים אַתָּה שָׂם מְחַכָּה לִי
לִפְעָמִים אֲנִי נִתְקַעַת בְּקִירוֹת

אֲנִי מְקַוָּה
שֶׁתָּבוֹא יוֹם אֶחָד
לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה מְאֻחָר
תִּרְאֶה אוֹתִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם לְבַד
תִּרְאֶה וָלֹא תַּגִּיד שׁוּם דָּבָר

תִּשְׁלַח בְּרַכּוּת אֶת יָדֶיךָ
תְּלַטֵּף אֶת כְּנָפַי הַשְּׁבוּרוֹת
לִפְעָמִים כָּל כָּךְ רֵיק פֹּה בִּלְעָדֶיךָ
לִפְעָמִים אֲנִי נִתְקַעַת בְּקִירוֹת