אִם הָיְתָה בָּאָה פֵיָה
וְשׁוֹאֶלֶת אוֹתִי מָה אֲנִי רוֹצָה?
הָיִיתִי אוֹמֶרֶת לָהּ: אֶת הַיָּרֵחַ
זֶהוּ
זֶה כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה

וְאִם אֶפְשָׁר לֹא רַק אוֹתוֹ
גַּם כַּמָּה כּוֹכָבִים
לֹא רַק אֶת אֵלּוּ שֶׁסְּבִיבוֹ
גַם אֶת הָרְחוֹקִים

וְאָז הָיִיתִי מְבַקֶּשֶׁת
מִשְׁאָלוֹת מִכֻּלָּם
מִכָּל אֶחָד מֵהַכּוֹכָבִים
וּמֵהַיָּרֵחַ גַּם

הָיִיתִי מְבַקֶּשֶׁת כָּל מִינֵי דְּבָרִים
עוֹד לֹא הֶחְלַטְתִּי מָה
שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ בְּרִיאִים,
שֶׁיָּבִיאוּ לִי מַתָּנָה,
שֶׁכָּל הַזְּמַן יִהְיֶה קַיִץ,
שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מִלְחָמָה,
שֶׁיִּקְנוּ לִי תַּחְפֹּשֶׂת לְפוּרִים
עוֹד לֹא הֶחְלַטְתִּי מָה

אֲבָל חוּץ מִזֶּה, זֶהוּ
אִם הָיְתָה בָּאָה פֵיָה
הָיִיתִי אוֹמֶרֶת לָהּ: אֶת הַיָּרֵחַ
זֶהוּ
זֶה כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה