זֶהוּ, הִגִּיעַ הַיּוֹם
הִכְנִיסוּ אֶת כֻּלָּם לְבִדּוּד
כָּל מִי שֶׁהָיָה
לְיַד מִישֶׁהוּ שֶׁהָיָה
קָרוֹב לְמִישֶׁהוּ שֶׁהָיָה לוֹ חֲשָׁשׁ לְהִדָּבְּקוּת

אָז כֻּלָּם עַכְשָׁו סְגוּרִים בַּבָּתִּים
עִם אֹכֶל שֶׁאָמוּר לְהַסְפִּיק לָהֶם לְפָחוֹת
לְמַשֶּׁהוּ כְּמוֹ שָׁלוֹשׁ, אַרְבַּע שָׁנִים
אוֹ עַד הַבְּחִירוֹת הַבָּאוֹת

וַאֲנִי?
אַחֲרֵי שֶׁעָבַרְתִּי
עַל כָּל הָרְשִׁימוֹת וְהָעִדְכּוּנִים
גִּלִּיתִי שֶׁבְּאֹפֶן מוּזָר לֹא הָיִיתִי
בְּאַף אֶחָד מֵהַמְּקוֹמוֹת הַמְּסֻכָּנִים

לֹא טַסְתִּי לִסְפָרַד
לֹא חָזַרְתִּי מֵאִיטַלְיָה
לֹא קָנִיתִי לְעַצְמִי תַּחְפֹּשׂוֹת
לֹא רָאִיתִי כַּדּוּרֶגֶל
לֹא נָסַעְתִּי לְבֵית לֶחֶם
לֹא יָצָאתִי לְשֵׁיט תַּעֲנוּגוֹת

לֹא יָשַׁבְתִּי בְּפָאבּ עִם חֲבֵרִים
לֹא עָשִׂיתִי טִיּוּל אַחֲרֵי צָבָא
לֹא נִתְקַלְתִּי בְּאוֹטוֹבּוּס שֶׁל תַּיָּרִים
הָיִיתִי לְבַד גַּם בְּיוֹם הָאַהֲבָה

וְנוֹתַרְתִּי כַּנִּרְאֶה הַיְּחִידִי שֶׁנִּשְׁאַר
הָאַחֲרוֹן בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ
שֶׁלֹּא נִמְצָא בְּסִכּוּן וּבִגְלַל זֶה עַכְשָׁו
כֻּלָּם בְּבִדּוּד
וְרַק אֲנִי לֹא