לָקוֹחוֹת שֶׁאוֹמְרִים עַל עַצְמָם שֶׁהֵם קַלִּים
שֶׁאֵין לָהֶם דְּרִישׁוֹת וְשֶׁהֵם רַק מְצַפִּים
שֶׁתִּהְיִי פְּנוּיָה בֵּין עֶשֶׂר לְאַחַת
בַּלַּיְלָה
וַהֲכִי טוֹב בְּשַׁבָּת

הֵם גַּם אֵלֶּה שֶׁסּוֹמְכִים עָלַיִךְ וְתָמִיד
רוֹצִים שֶׁתַּעֲשִׂי בְּדִיּוּק מָה שֶׁעָשִׂית
רַק אַחֶרֶת וּבְכִוּוּן הָפוּךְ
עִם הַרְבֵּה פָּחוֹת כֶּסֶף
וְחִיּוּךְ

וְאַתְּ רַק צְרִיכָה לְהַזְכִּיר לְעַצְמֵךְ
לִשְׁאֹף וְלִנְשֹׁף בְּגַלִּים
שֶׁזּוֹ רַק עֲבוֹדָה, וְצָרִיךְ לְחַיֵּךְ
עַד שֶׁהֵם יֵלְכוּ
לָקוֹחוֹת קַלִּים

לָקוֹחוֹת שֶׁאוֹמְרִים שֶׁזֶּה לֹא פְּרוֹיֶקְט גָּדוֹל
שָׁעָה, שָׁעָתָּיִים וְאַתְּ גּוֹמֶרֶת הַכֹּל
וּמִתְעַלְּמִים מֵהַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים
שֶׁלּוֹקְחִים אַחַר כָּךְ
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנִים

אַתְּ מַצִּיעָה לָהֶם כָּל מָה שֶׁמַּרְגִּישׁ לָךְ נָכוֹן
כִּי בְּכָל זֹאת יֵשׁ לָךְ יֵדַע וְיֵשׁ לָךְ נִסָּיוֹן
אֲבָל הֵם אֶתְמוֹל קָרְאוּ עַל זֶה בְּפּוֹסְט
אָז הֵם אוֹמְרִים לָךְ בְּדִיּוּק
מָה לַעֲשׂוֹת

וְאַתְּ רַק צְרִיכָה לְהַזְכִּיר לְעַצְמֵךְ
שֶׁזֶּה הַפְּרוֹיֶקְט שֶׁלָּהֶם וְלֹא שֶׁלָּךְ
וְזֶה לֹא מְשַׁנֶּה מָה נָכוֹן וּמָה עוֹבֵד
הָעִקָּר שֶׁזֶּה יַרְגִּישׁ טוֹב בִּשְׁבִילָם

וַהֲכִי חָשׁוּב, כְּשֶׁזֶּה מַתְחִיל לְהִסְתַּבֵּךְ
לִשְׁאֹף וְלִנְשֹׁף בְּגַלִּים
כִּי זוֹ רַק עֲבוֹדָה, וְצָרִיךְ לְחַיֵּךְ
עַד שֶׁהֵם יֵלְכוּ
לָקוֹחוֹת קַלִּים