וְאוּלַי זוֹ פָּשׁוּט אַהֲבָה
אַהֲבָה כָּזוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָתֵת
הִיא נוֹתֶרֶת בְּאוֹתָהּ הָעָצְמָה
אַךְ אַף פַּעַם לֹא יְכוֹלָה לָצֵאת
הִיא מִצְטַבֶּרֶת בְּפִנּוֹת הָעֵינַיִם
בְּגוּשִׁים עֲנָקִיִּים בַּגָּרוֹן
אוּלַי זוֹ פָּשׁוּט אַהֲבָה כָּזוֹ
שֶׁלֹּא מַצְלִיחָה לִמְצֹא מָקוֹם

וְאוּלַי זוֹ פָּשׁוּט אַהֲבָה
אַהֲבָה שֶׁנִּתְקְעָה לְעוֹלָמִים
הִיא תָּמִיד מְכֻוֶּנֶת הַחוּצָה
אַךְ לָנֶצַח נִשְׁאֶרֶת בִּפְנִים
אָז הִיא יוֹשֶׁבֶת בֶּחָזֶה וּמְנַסֶּה לְהִדָּבֵק
לַנְּשִׁימוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת כָּל הַזְּמַן
אוּלַי זוֹ פָּשׁוּט אַהֲבָה כָּזוֹ
שֶׁרַק צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהִיא שָׁם