קְצָת אֲנִי פּוֹחֶדֶת, קְצָת
אַתָּה הוֹלֵךְ
אַל תְּצַפֶּה שֶׁלֹּא אֶפְחַד

קְצָת אֲנִי דּוֹאֶגֶת, קְצָת
לֹא צִילְצַלְתָּ
מָה אַתָּה חוֹשֵׁב? שֶׁלֹּא אֶדְאַג?

תִּרְאֶה אֵיךְ אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת
לֹא לַעֲשׂוֹת הַצָּגוֹת לְיַד הַדֶּלֶת
קְצָת מְחַבֶּקֶת, מְתוּחָה
אֵין לְךָ מוּשָּׂג כַּמָּה קָשֶׁה זֶה לֹא לִרְאוֹת אוֹתְךָ

קְצָת אֲנִי פּוֹחֶדֶת, קְצָת
חֲזוֹר אֵלַי
הִסְפַּקְנוּ לְדַבֵּר כָּל כָּךְ מְעַט

קְצָת אֲנִי דּוֹאֶגֶת, כֵּן
הִתְקַשַּׁרְתָּ
מָה חָשַׁבְתָּ? שֶׁלֹּא אֶבְכֶּה?

תִּרְאֶה אֵיךְ אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת
לֹא לְהִישָּׁמַע כָּל כָּךְ מְבוּלְבֶּלֶת
וְזֶהוּ נִגְמְרָה שִׂיחָה
אֵין לְךָ מוּשָּׂג כַּמָּה קָשֶׁה זֶה לֶאֱהוֹב אוֹתְךָ

אֵיךְ אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת
כְּבָר שָׁבוּעַ לֹא מְצַלְצֶלֶת
רַק מֵחַכָּה וּקְצָת בּוֹכָה
אֵין לְךָ מוּשָּׂג כַּמָּה קָשֶׁה זֶה לֹא לִשְׁמוֹעַ אוֹתְךָ