בַּסּוֹף אַחֲרֵי הַכֹּל
הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי
כְּמוֹ שָׁעוֹן שֶׁל חוֹל
הוֹפֶכֶת אֶת עַצְמִי
כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ
כְּשֶׁהַזְּמַן נִגְמַר
וּמְקַוָּוה שֶׁלֹּא
יִהְיֶה אוֹתוֹ דָּבָר

כָּל הַשְּׁנִיּוֹת
שֶׁלִּי נוֹפְלוֹת
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ
לוֹמַר שָׁלוֹם
וְלֹא לְהִתְהַפֵּך

בַּסּוֹף אַחֲרֵי הַכֹּל
כְּשֶׁלֹּא נוֹתְרָה בְּרֵירָה
הִפַּלְתִּי אֶת עַצְמִי
תִרְאֶה מָה שֶׁקָּרָה:
הַחוֹל שֶׁלִּי נִשְׁפַּךְ
יָפֶה עַל הָרִצְפָּה
וְהִתְפַּזֵּר לְאַט
בָּרוּחַ הַשְּׁקֵטָה

כָּל הַשְּׁנִיּוֹת
שֶׁלִּי עָפוֹת
גַּם אִם אָבִין לְאָן
אֵין לִי אֵיךְ
לָתֵת לְךָ עוֹד זְמַן