הַבְּעָיָה הִיא שֶׁאַתְּ תִּסְלְחִי לוֹ
תִּסְלְחִי לוֹ בִּשְׁנִיָּיה
הוּא לֹא צָרִיךְ אֲפִילּוּ לְהַסְבִּיר
אֲפִילּוּ לֹא לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה

הוּא רַק צָרִיךְ לְהִתְקַשֵּׁר אֵלַיִךְ
אֲפִילּוּ בְּעִנְיָין אַחֵר
וְאַתְּ יָשָׁר תַּגִּידִי: "הוּא הֵבִין
עוּבְדָּה שֶׁהוּא הִתְקַשֵּׁר"

וְזֶה בָּרוּר שֶׁהוּא לֹא הֵבִין
כִּי זֶה מָה שֶׁאַתְּ תָּמִיד אוֹמֶרֶת
וְהוּא לֹא
אַתְּ תִּסְלְחִי לוֹ מִסִּיבָּה אַחֶרֶת
אַתְּ לֹא מְסוּגֶּלֶת לֹא לִסְלוֹחַ לוֹ

הַבְּעָיָה הִיא שֶׁאַחֲרֵי זֶה
שׁוּם דָּבָר לֹא יִשְׁתַּנֶּה
הָלַכְתְּ עוֹד צָעַד אֲחוֹרָה
וּכְלוּם לֹא קָרָה חוּץ מִזֶּה

זֶה יִקְרֶה שׁוּב וְאַתְּ שׁוּב תַּגִּידִי:
"אֲנִי לֹא מְבִינָה, עַד הַיּוֹם
הַכֹּל הָיָה כָּל כָּךְ בְּסֵדֶר
אֵיךְ הוּא הִשְׁתַּנֵּה לִי פִּתְאוֹם?"

אָז זֶהוּ שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בְּדִיּוּק אוֹתוֹ דָּבָר
כּוּלָּם רוֹאִים אֶת זֶה
רַק אַתְּ לֹא
אַתְּ תִּסְלְחִי לוֹ מִסִּיבָּה אַחֶרֶת
אַתְּ לֹא מְסוּגֶּלֶת לֹא לִסְלוֹחַ לוֹ