זוֹ הָיְיתָה אָהֲבָה פּוֹטֶנְצְיָאלִית
שְׁנֵינוּ יָדַעְנוּ אֶת זֶה
אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי קְצָת אַחֶרֶת
אַתָּה הִרְגַּשְׁתָּ קְצָת שׁוֹנֶה
וְלִשְׁנֵינוּ הָיָה בָּרוּר מֵהַהַתְחָלָה
שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא יָכוֹל לִקְרוֹת
אַתָּה לֹא הָיִיתָ מוּכָן לְזֶה
אֲנִי הָיִיתִי מוּכָנָה פָּחוֹת

זוֹ הָיְיתָה אָהֲבָה פּוֹטֶנְצְיָאלִית
לָכֶן הִיא גַּם לֹא הִתְפַּתְּחָה
אַתָּה מֵעוֹלָם לֹא אָהַבְתָּ אוֹתִי
וַאֲנִי לֹא אָהַבְתִּי אוֹתְךָ
נָגַעְנוּ אֶחָד בַּשֵּׁנִי לְרֶגַע
וְנִפְרַדְנוּ כְּשֶׁהָיוּ נִיצוֹצוֹת
אַתָּה לֹא נִשְׁאַרְתָּ לְהָבִין אֶת זֶה
וַאֲנִי לֹא רָצִיתִי לְגַלּוֹת

אָז אִם יוֹם אֶחָד נִפָּגֵשׁ שׁוּב
מָה יִהְיֶה יוֹתֵר חָזָק?
הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ שֶׁחִיבַּרְנוּ
אוֹ הָרֶגֶשׁ הַהוּא שֶׁנּוּתַּק?

אוּלַי עִם הַזְּמַן וְהַדֶּרֶךְ
נִהְיֶה קְצָת יוֹתֵר מוּכָנִים
וְאוּלַי זוֹ אָהֲבָה פּוֹטֶנְצְיָאלִית
מְמַמְּשִׁים אוֹתָהּ רַק מִבִּפְנִים