הַלְוַואי וְרַק
הָיִינוּ נִפְגָּשִׁים
מְדַבְּרִים אֵיזוֹ שָׁעָה
וְאַחַר כָּךְ נִּפְרָדִים
הַלְוַואי הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת
שֶׁאַתָּה דַּוְוקָא נֶחְמָד
מְפַנְטֶזֶת שֶׁקַּיָּים בֵּינֵנוּ
מַשֶּׁהוּ מְיוּחָד

הַלְוַואי הָיִיתִי מִתְאַּכְזֶבֶת
כְּשֶׁלֹּא הָיָה קוֹרֶה דָּבָר
מְסַפֶּרֶת לְכוּלָּם
אֵיךְ שֶׁהַלֵּב שֶׁלִּי נִשְׁבַּר
זֶה בֶּטַח הָיָה עוֹבֵר
אַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים
הָיִיתִי שׁוֹכַחַת מֵהַכֹּל
וְחוֹזֶרֶת לְעַצְמִי

אֲבָל הַיּוֹם כְּשֶׁאַתָּה מְחוּבָּר
לְכָל חֵלֶק מִגּוּפִי
לְכָל מִילָּה שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי
לְכָל פֶּצַע בְּנַפְשִׁי
אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהוֹצִיא אוֹתְךָ מִמֶּנִּי
אַתָּה קוֹרֵעַ אוֹתִי מִבִּפְנִים
הַלְוַואי וְזֶה לֹא הָיָה קוֹרֶה אַף פַּעַם
הַלְּוַואי וְרַק הָיִינוּ נִפְגָּשִׁים