בַּלַּיְלָה הָיָה לִי חֲלוֹם דֵּי מַדְהִים
חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי מֵת וּפוֹגֵשׁ אֶת אֱלוֹהִים
הוּא עָמַד לְיַד שַׁעַר גָּדוֹל מִזָּהָב
וּשְׁנֵי מַלְאָכִים רִיחֲפוּ מֵעָלָיו

כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֵלָיו עָבְרוּ מוּל עֵינַי
כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָשִׂיתִי בְּחַיַּי
נִיסִּיתִי לְהִסְתַּכֵּל מֵעֵבֶר לַשַּׁעַר הַסָּגוּר
אֲבָל כָּל מָה שֶׁרָאִיתִי זֶה רַק עֲרָפֶל לֹא בָּרוּר

אֱלוֹהִים הִסְתַּכֵּל עָלַי בְּמַבָּט מְחוּיָּךְ
הַשַּׁעַר מֵאֲחוֹרָיו הִתְחִיל אַט לְהִיפָּתַח
וְאָז הוּא אָמַר לִי: "אֲבָל לִפְנֵי שֶׁתֵּצֵא
תַּגִּיד לִי רַק אֵיךְ הָיָה גַן הָעֵדֶן? יָפֶה?"