זֶה מְסוּבָּךְ הָאֱמֶת
הִיא הָיְיתָה
קְצָת קְרוֹבָה אֵלַי
קְצָת רְחוֹקָה
קְצָת מִשְׁפָּחָה
קְצָת חֲבֵרָה
קְצָת יוֹדַעַת מָה טוֹב
לֹא תָּמִיד מָה רַע

וְהִיא קְצָת הָיְיתָה מִתְמַכֶּרֶת
קְצָת נִגְמְלָה
אָמְרָה שֶׁהִיא תִּשְׁתַּנֶה
אֲפִילּוּ קְצָת הִשְׁתַּנְּתָה
אֲבָל אֲנִי לֹא הָיִיתִי
מַסְפִּיק שָׁם אִיתָּהּ
קְצָת לֹא הֶאֱמַנְתִּי
וּפִסְפַסְתִּי אוֹתָהּ

אָז עַכְשָׁיו זֶה כּוֹאֵב
וְחָסֵר וְאוּלַי
לֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת
בִּשְׁבִילָהּ יוֹתֵר מִדַּי
וְזֶה קְצָת מִתְרַחֵק
וְהַרְבֵּה לֹא נִשְׁכַּח
זֶה מְסוּבָּךְ הָאֱמֶת
וְאוּלַי לֹא כָּל כָּךְ