לָקַחְתִּי אֶת הַמִּיקְסֶר שֶׁל סָבְתָא
אֶת הַשְּׁמָרִים שֶׁל סָבְתָא
קָנִיתִי אֶת הַקֶּמַח שֶׁל סָבְתָא
וְאֶת הַתַּנּוּר שֶׁל סָבְתָא

עָשִׂיתִי הַכֹּל
לְפִי הַמַּתְכּוֹן שֶׁלָּהּ
לֹא שִׁנִּיתִי שׁוּם כַּמּוּת
לֹא הוֹסַפְתִּי אַף מִלָּה

וְהָעוּגָה יָצְאָה דּוֹמָה
יֵשׁ מִי שֶׁיֹּאמַר
שֶׁהִיא אֲפִלּוּ טְעִימָה
אֲבָל כְּדֵי שֶׁזֶּה יִהְיֶה אוֹתוֹ דָּבָר

צָרִיךְ אֶת סָבְתָא