בַּסּוֹף הֶחְלַטְתִּי לְהִפָּטֵר מֵעַצְמִי
לֹא יָכוֹלְתִּי לִסְבּוֹל אֶת עַצְמִי יוֹתֵר
נִמְאַס לִי מֵהַבָּלָגָן הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי
רָצִיתִי לִהְיוֹת מִישֶׁהוּ אַחֵר

אָז נָסַעְתִּי לַמִּדְבָּר, פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת
זָרַקְתִּי אֶת עַצְמִי שָׂם עַל הַכְּבִישׁ
וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי:
"אַל תַּחֲזוֹר יוֹתֵר אַף פַּעַם
לֹא מְשַׁנֶּה אֵיךְ אַתָּה מַרְגִּישׁ"

אֲנִי זוֹכֵר שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה
וּפַעַם רִאשׁוֹנָה מִזֶּה שָׁנִים
לֹא הָיוּ שׁוּם מַחְשָׁבוֹת
שֶׁמּוֹשְׁכוֹת אוֹתִי לְמַטָּה
לֹא הִרְגַּשְׁתִּי שׁוּם דָּבָר בִּפְנִים

וְהִתְחַלְתִּי לְחַפֵּשׂ מִישֶׁהוּ אַחֵר
מִישֶׁהוּ יוֹתֵר מְסוּדָּר
כָּזֶה שֶׁלֹּא מַפְסִיק לְהַאֲמִין כָּל כָּךְ מַהֵר
כָּזֶה שֶׁמִּתְמוֹדֵד עִם כָּל דָּבָר

וְלֹא מָצָאתִי כְּלוּם, מִסְתַּבֵּר שֶׁבָּעוֹלָם
כָּל הָאֲנָשִׁים מְסֻבָּכִים
לְכָל אֶחָד יֵשׁ שְׂרִיטָה גְּדוֹלָה בָּרֹאשׁ
וּלְשֶׁלִּי אֲנִי לְפָחוֹת מַתְאִים

אָז חָזַרְתִּי לַמִּדְבָּר, אָסַפְתִּי אֶת עַצְמִי
וְהִתְחַלְנוּ לַעֲבוֹד וּלְדַבֵּר
וּמֵאָז אֲנַחְנוּ יַחַד וּבַזְּמַן הָאַחֲרוֹן
נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנַחְנוּ מַתְחִילִים לְהִסְתַּדֵּר