הֵי מִישֵׁל
סְלִיחָה שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי
הָיִיתִי קְצָת עָסוּק בָּעֲבוֹדָה
רָצִיתִי לְהַגִּיד לָךְ
שֶׁנּוֹרָא נֶהֱנֵיתִי
כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ אֶתְמוֹל בַּמִּסְעָדָה

אַתְּ מְגָרָה אֶת הַמֹּחַ שֶׁלִּי
בְּכָל כָּךְ הַרְבֵּה דְּרָכִים
אַתְּ יָפָה, מַצְחִיקָה וַחֲכָמָה
אֲבָל לַגּוּף שֶׁלִּי, לְצַעֲרִי
יֵשׁ עוֹד כַּמָּה צְרָכִים
וְאַתְּ, אֵיךְ לוֹמַר, לֹא כָּל כָּךְ רָזָה

אֲנִי יוֹדֵעַ מִישֵׁל
שֶׁאֲנִי נִשְׁמָע קְצָת רָדוּד
אֲבָל אֲנִי מַרְגִּישׁ חוֹבָה לִהְיוֹת אִתָּךְ כֵּן
הָאִישִׁיּוּת שֶׁלָּךְ כּוֹבֶשֶׁת
אַתְּ אִינְטֶלִיגֶנְטִית בְּטֵרוּף
כֵּיף לְדַבֵּר אִתָּךְ שֶׁזֶּה לֹא יְאַמֵּן

אֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹל לָשֶׁבֶת
וְלֵהָנוֹת אִתָּךְ פָּשׁוּט
כְּשֶׁבָּרוּר לִי בְּדִיּוּק מָה יִקְרֶה
שְׁנֵינוּ יוֹדְעִים שֶׁנּוֹרִיד
אֶת הַבְּגָדִים מָתַיְשֶׁהוּ
וְאַתְּ לֹא מַמָּשׁ עוֹשָׂה לִי אֶת זֶה

כֵּן מִישֵׁל, גַּם אֲנִי
מְאֻכְזָב מֵעַצְמִי
לֹא פָּגַשְׁתִּי מִישֶׁהִי כָּמוֹךְ שָׁנִים
יָכֹלְנוּ לֵהָנוֹת
הָאַחַת מֵהַשֵּׁנִי
לִהְיוֹת הַחֲבֵרִים הֲכִי טוֹבִים

אוּלַי אֲפִלּוּ הָיִינוּ
יְכוֹלִים לְהִתְחַתֵּן
לֶאֱהֹב לָנֶצַח, לִבְנוֹת מִשְׁפָּחָה
אִם הַגּוּף שֶׁלִּי הָיָה אִתָּךְ
קְצָת פָּחוֹת כֵּן
אוֹ אַתְּ הָיִית קְצָת יוֹתֵר רָזָה