מילות השיר "עוֹצֵם עֵינַיִם" — ברק פלדמן
מָה אַתָּה רוֹאֶה כְּשֶׁאַתָּה עוֹצֵם אֶת הָעֵינַיִם?
כְּלוּם? בֶּאֱמֶת? אֵיזֶה אִישׁ מוּזָר…
אַתָּה יוֹדֵעַ, כְּשֶׁאֲנִי עוֹצֶמֶת אֶת הָעֵינַיִם
אֲנִי רוֹאָה הָמוֹן דְּבָרִים וְאַף פַּעַם לֹא אוֹתוֹ דָּבָר
כְּאִלּוּ כָּל הַזְּמַן יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מוּלִי
מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִרְאוֹת
הוּא מוֹפִיעַ כָּל כָּךְ בָּרוּר וְהֶגְיוֹנִי
רַק כְּשֶׁהָעֵינַיִם שֶׁלִּי סְגוּרוֹת
אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שָׁחֹר, אֲפִלּוּ לֹא כְּתָמִים
אֲפִלּוּ לֹא צֶבַע אוֹ צוּרָה
הַלְּוַאי הָיִיתָ יָכוֹל לְהִצְטָרֵף אֵלַי לִפְעָמִים
לִרְאוֹת אֶת כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹאָה
הָיִית מִסְתַּכֵּל עַל הַחַיִּים טִפָּה אַחֶרֶת
רוֹאֶה בְּאוֹר שׁוֹנֶה אֶת הָעוֹלָם
מֵבִין שֶׁגַּם אִם יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁנִּמְצָאִים מוּל הָעֵינַיִם
זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁקַּל לִרְאוֹת אוֹתָם