לַיְלָה
בּוֹאִי וְנִבְרַח רָחוֹק מִכָּאן
בּוֹאִי וְנַשְׁאִיר אֶת הָעוֹלָם
מֵאָחוֹר לְהִסְתַּדֵּר

אֲנִי אֶדְאַג לָךְ
תּוּכְלִי לִישֹׁן אֶת כָּל הַנְּסִיעָה
תַּחְשְׁבִי עַל כָּל מָה שֶׁהָיָה
וְתִרְאִי אֵיךְ זֶה עוֹבֵר

כְּבָר יִהְיֶה לָךְ טוֹב יוֹתֵר
אִתִּי. בּוֹאִי אִתִּי

לַיְלָה
בּוֹאִי וְנִבְנֶה לָנוּ חֲלוֹם
שָׁם הַכֹּל בְּעֶצֶם לֹא נָכוֹן
וּסְתָם דָּאַגְנוּ מִסְתַּבֵּר

נוּ, מָה אִכְפַּת לָךְ
תִּהְיֶה לָנוּ דִּירָה קְטַנָּה
סַפְסָלִים מֵאֶבֶן בַּגִּנָּה
וְחַלּוֹן עִם נוֹף אַחֵר

כְּבָר יִהְיֶה יָפֶה יוֹתֵר
אִתִּי, בּוֹאִי אִתִּי

לַיְלָה
אַל תַּגִּידִי לִי "כְּבָר מְאֻחָר"
אַל תַּגִּידִי לִי "אוּלַי מָחָר"
וְנִדְחֶה אֶת זֶה לָעַד

זֶה לֹא כְּדַאי לָךְ
אַתְּ חַיֶּבֶת לְהָבִין אוֹתִי
אִם לֹא תַּסְכִּימִי לִהְיוֹת אִתִּי
אֶצְטָרֵךְ לִהְיוֹת לְבַד

כְּבָר יִהְיֶה פָּחוֹת נֶחְמָד
כָּךְ יֹאמַר לָךְ כָּל אֶחָד
תִּשְׁאֲלִי אוֹתָם