אֲנִי לֹא מְבַקֵּשׁ
שֶׁתָּמִיד תֹּאהֲבִי
אוֹתִי כָּכָה
כְּמוֹ שֶׁאֲנִי
כִּי הַלַּיְלָה יָבוֹא
וְהַיּוֹם יִגָּמֵר
וּמָחָר אֶהְיֶה
מִישֶׁהוּ אַחֵר

אֲנִי לֹא מְצַפֶּה
כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי
לֹא יוֹדֵעַ מָה יִהְיֶה
לְאָן נִמְשֶׁכֶת דַּרְכִּי
עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים
אֲחֵרִים וְרָעִים
וּדְבָרִים יִשְׁתַּנּוּ בִּי
יוֹתֵר מִדַּי דְּבָרִים

אֲנִי רַק מְקַוֶּה
שֶׁאַתְּ לֹּא תִּשְׁכְּחִי
שֶׁאֵי שָׁם בִּפְנִים
עָמֹק בְּתוֹכִי
מִתַּחַת לְכָל
הַמַעֲטֶה הַמְּלֻכְלָךְ
יֵשׁ אֶת הָאָדָם הַזֶּה
שֶׁהַיּוֹם אֲנִי אִתָּךְ