וְאָז יוֹם אֶחָד אַתָּה חוֹזֵר הַבַּיְתָה
וְרוֹאֶה אוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת עַל הַכֻּרְסָה
אַתָּה מִתְקָרֵב, נוֹתֵן לָהּ נְשִׁיקָה בַּשֵּׂעָר
וּמִתְיַשֵּׁב בְּשֶׁקֶט מוּלָהּ

אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתָהּ: "אֵיךְ הָיָה לָךְ הַיּוֹם?"
וְהִיא לְאַט מַתְחִילָה לְסַפֵּר
תָּמִיד הִיא קֹדֶם אוֹמֶרֶת "בְּקִצּוּר"
אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהִיא לֹא תְּקַצֵּר

אַתָּה מַקְשִׁיב לְכָל מִלָּה, שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת
מִתְעַכֵּב עַל כָּל פְּרָט קָטָן
וְהִיא מִבְּחִינָתָהּ מְסַפֶּרֶת עוֹד וָעוֹד
יֵשׁ לָהּ הָמוֹן מָה לְהַגִּיד כָּל הַזְּמַן

לִפְעָמִים הִיא עוֹצֶרֶת וְשׁוֹאֶלֶת "מָה אִתְּךָ?"
וְאַתָּה אוֹמֵר: "שׁוּם דָּבָר חָשׁוּב"
אָז הִיא תּוֹךְ שְׁנִיָּה נִזְכֶּרֶת אֵיפֹה הִיא הָיְתָה
וְחוֹזֶרֶת לַסִּפּוּר עָלֶיהָ שׁוּב

וְתוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה אַתָּה חוֹשֵׁב עַל זֶה פִּתְאוֹם
שֶׁזֶּה לֹא כָּל כָּךְ בָּרוּר וּמוּבָן
שֶׁאַתָּה בּוֹחֵר לְהַקְשִׁיב לָהּ יוֹם אַחֲרֵי יוֹם
לְכָל נוֹשֵׂא, כָּל דָּבָר בָּעוֹלָם

אֲבָל הַסִּפּוּרִים שֶׁלָּהּ בֶּאֱמֶת כָּל כָּךְ שׁוֹנִים
הַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁלָּהּ עַל הָעוֹלָם יוֹתֵר יָפָה
אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת חֵלֶק מִמֶּנָּה תָּמִיד
לֹא רוֹצֶה לָקוּם מֵהַכֻּרְסָה