תּוֹדֶה בְּזֶה, אַתָּה לֹא מַמָּשׁ כְּמוֹהֶם
הָאֱמֶת אַתָּה אֲפִלּוּ לֹא קָרוֹב
לִפְעָמִים אַתָּה אוּלַי מִתְלַבֵּשׁ טִפָּה דּוֹמֶה
אוֹכֵל אֶת אוֹתוֹ הָאֹכֶל בָּרְחוֹב

אַתָּה אֲפִלּוּ רוֹאֶה אֶת אוֹתָן תָּכְנִיּוֹת בַּטֶּלֶוִיזְיָה
אֲבָל זֶה עֲדַיִן לֹא עוֹבֵד לְךָ כָּל כָּךְ
כִּי כְּכָל שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּדֵּל לְנַסּוֹת לְהִשְׁתַּלֵּב
זֶה רַק גּוֹרֵם לְךָ לִהְיוֹת פָּחוֹת שַׁיָּךְ

וְחַיָּבִים הֲרֵי לִהְיוֹת עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים כָּמוֹךָ
שֶׁרוֹאִים אֶת הָעוֹלָם פָּחוֹת דָּפוּק
אוּלַי אֲפִלּוּ הַבַּחוּרָה שֶׁנִּכְנְסָה עַכְשָׁו לַמַּעֲלִית
חוֹשֶׁבֶת אֶת אוֹתוֹ דָּבָר בְּדִיּוּק?

אוּלַי שָׁוֶה לִשְׁאֹל אוֹתָהּ, לָקַחַת אֶת הַסִּכּוּן
הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מָה יִקְרֶה
לְכָל אָדָם יֵשׁ חֵלֶק בַּפָּזֶל שֶׁל חַיֶּיךָ
אַף אֶחָד לֹא סְתָם מוֹפִיעַ בְּמִקְרֶה

סְמוֹךְ עַל הַחוּשִׁים שֶׁלְּךָ, לְמַד קְצָת לְהַמֵּר
עֲשֵׂה אֶת הַדְּבָרִים הַלֹּא צְפוּיִים
וְתֵן לְזֶה קְצָת זְמַן, אֲבָל תֵּדַע לֹא לְוַתֵּר
עַד שֶׁתִּמְצָא אוֹתָם, אֶת כָּל הָאֲחֵרִים