אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה נִגְמָר
שְׁנֵינוּ לֹא נִהְיֶה פֹּה מָחָר
גַּעְגּוּעַ לֹא יַעֲזֹר
לֵךְ עַכְשָׁו וְאַל תַּחֲזֹר

אָז הָלַכְתִּי, חָזַרְתִּי, וּמָה?
הִתְגַּעְגַּעְתִּי אֵלַיִךְ נוֹרָא
בִּלְעָדַיִךְ כְּלוּם לֹא חָשׁוּב
עַד מָחָר תִּרְצִי אוֹתִי שׁוּב

אַתְּ אוֹמֶרֶת: “לֹא אֲנִי לֹא
מְסֻגֶּלֶת לִרְאוֹת אוֹתְךָ פֹּה
כָּל דָּבָר תָּמִיד מִסְתַּבֵּךְ
רַק תָּבִין, תָּבִין וְתֵלֵךְ"

אָז הֵבַנְתִּי, הָלַכְתִּי וְדַי
הִתְגַּעְגַּעְתִּי אֵלַיִךְ, אֵלַי
בִּלְעָדַיִךְ כְּלוּם לֹא חָשׁוּב
עַד מָחָר תִּרְצִי אוֹתִי שׁוּב