שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה טוֹבָה
אֲבָל לֹא רַק טוֹבָה
אֶלָּא גַּם שׁוֹבָבָה לִפְעָמִים
שֶׁתִּהְיֶה מְתוּקָה
וְטִפָּה חֲרִיפָה
שֶׁתְּעוֹרֵר בָּנוּ אֶת כָּל הַטְּעָמִים

שֶׁלֹּא תִּהְיֶה קַלָּה
מִי רוֹצֶה שָׁנָה קַלָּה?
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בָּהּ יוֹתֵר חָזָק
וְשֶׁלֹּא תִּמָּדֵד רַק
בַּגִּיל וּבַזְּמַן
אֶלָּא גַּם בְּגֹבַהּ אֵלָיו נַגִּיעַ, בַּמֶּרְחָק

שֶׁתִּהְיֶה מְסֻכֶּנֶת
אֲבָל גַּם בְּטוּחָה
רְגוּעָה וּמְלֵאָת רִגּוּשִׁים
שֶׁתַּגְשִׁים חֲלוֹמוֹת יְשָׁנִים
וּבַדֶּרֶךְ
תִּצֹּר חֲלוֹמוֹת חֲדָשִׁים

שֶׁתִּגְרֹם לָנוּ לִחְיוֹת
עִם הַשֵּׁדִים שֶׁמּוּלֵנוּ
בְּצוּרָה שֶׁכְּבָר לֹא נְפַחֵד
שֶׁנִּתְעַסֵּק קְצָת פָּחוֹת
בַּשְּׁטֻיּוֹת בְּתוֹכֵנוּ
וְיוֹתֵר בְּמָה שֶׁחָשׁוּב בֶּאֱמֶת

שֶׁתּוֹךְ כְּדֵי נוּכַל
לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמֵנוּ
וְהַלֵּב יִתְמַלֵּא גַּאֲוָה
וְשֶׁתֵּרָאֶה מִבַּחוּץ
פְּרוּעָה וְסוֹעֶרֶת
אֲבָל בִּפְנִים תִּשָּׁאֵר שָׁנָה טוֹבָה