זֶה הִתְחִיל בְּקָטָן, אֲבָל אָז זֶה גָּדַל
פִּתְאוֹם אֲנָשִׁים לֹא רָאוּ אוֹתִי בִּכְלָל
הָיִיתִי קַיָּם, לֹא רָחוֹק וְלֹא מֵת
אֲבָל אַף אֶחָד לֹא רָאָה אוֹתִי
לֹא בֶּאֱמֶת

לְאַט נֶעֶלְמוּ כָּל הָאֲנָשִׁים סְבִיבִי
הָיִיתִי כָּל יוֹם, כָּל הַיּוֹם לְבַדִּי
נִסִּיתִי לִצְעֹק, נִסִּיתִי לְהִתְבַּלֵּט
אֲבָל אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב אֵלַי
לֹא בֶּאֱמֶת

וּפִתְאוֹם אַתְּ הִגַּעְתְּ
וּבִכְלָל בְּלִי לִשְׁאֹל
רָאִית אוֹתִי מִיָּד
וְהֵבַנְתְּ בִּי הַכֹּל
כָּל מִלָּה שֶׁעָבְרָה בְּרֹאשִׁי
כָּל תְּחוּשָׁה שֶׁנִּלְכְּדָה בְּנַפְשִׁי

אָז הִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר
לְשַׁתֵּף כָּל הַזְּמַן
כָּל מַחְשָׁבָה עוֹבֶרֶת
כָּל זִכָּרוֹן יָשָׁן
כְּדֵי שֶׁאַסְפִּיק הַכֹּל לִפְנֵי שֶׁיִּגָּמֵר
לִפְנֵי שֶׁלֹּא תִּרְאִי אוֹתִי יוֹתֵר