כָּל פַּעַם בַּסְּתָו
כְּמוֹ הָעֵצִים
גַּם אֲנִי מְגַלָּה
צְבָעִים חֲדָשִׁים
שֶׁשָּׁמַרְתִּי והִסְתַּרְתִּי
הַרְבֵּה מְאֹד זְמַן
שֶׁאִישׁ לֹא הִכִּיר
לֹא רָאָה בִּי מֵעוֹלָם

כָּל פַּעַם בַּסְּתָו
גַּם אֲנִי בְּלִי הֶסְבֵּר
מַשִּׁירָה מִגּוּפִי
כָּל סִימָן וְהֶכֵּר
שֶׁהִגְדִּירוּ אוֹתִי
וְהֵגֵנּוּ עָלַי תָּמִיד
אֲנִי בּוֹחֶרֶת
אֶת הַכֹּל לְהוֹרִיד

וְנִשְׁאֶרֶת עֵירֹמָה וַחֲשׂוּפָה
מוּל כָּל גֶּשֶׁם, כָּל קֹר, כָּל סוּפָה

וְאוּלַי זֶה הַזְּמַן
לְהָבִין מִי אֲנִי?
מָה מַתְאִים?
מָה נָכוֹן לִי עַכְשָׁו?
אוּלַי
זֶה לֹא סְתָם קוֹרֶה לִי
כָּל שָׁנָה
וְכָל פַּעַם בַּסְּתָו